השפעות האסון האקולוגי

ביוני 2019, החלו להתפרסם ברחבי העולם ידיעות על גל של שריפות ביבשת אוסטרליה, כשיש חודשים לפני תחילת העונה המכונה ביבשת הדרומית “עונת הבצורת”, ואז שכיח לראות גלים של שריפות בעיקר בחלקים הדרומיים והמזרחיים שלה. למרבה ההפתעה, גל השריפות הפך נחשול בסדר גודל של צונאמי, והוא הותיר אחריו מאות אלפי קילומטרים רבועים של אפר מעשן, מאות אנשים שנפגעו ועל פי הערכות, מעל 143 מיליון יונקים (ו – 3 מיליארד בעלי חיים בכלל) שנפגעו מהשריפות.

בין הגורמים לגל השריפות הרה האסון הזה, ניתן בהחלט לציין את ההתחממות הגלובאלית. באוסטרליה מתפרסם בכל שנה “מדד הסיכון לשריפות יער” המבוסס על מהירות הרוח, הלחות, הטמפרטורה וכמויות הגשמים ברחבי המדינה, והוא היה טרם האסון הגבוה ביותר מאז שנת 1950, השנה הראשונה בה חושב והתפרסם.

משבר האקלים הנגרם כתוצאה מפליטה של מזהמים לאטמוספרה, משפיע באופן רב רבדי על החיים בכדור הארץ. ההשלכות של משבר האקלים נרחבות, ביניהן התחממות גלובאלית, שיטפונות, עונות בצורת נרחבות, הצפות, המסת קרחונים ועליית שטח הפנים של האוקיינוסים ומקורות המים שעלולים להביא לשקיעה של שטחים עירוניים, פגיעה בחקלאות, וגידול בשטחים הצחיחים והמדבריים במדינות העולם, סכנת הכחדה של זנים שונים של בעלי חיים ומערכות אקולוגיות, ועוד ועוד. נמצא מתאם מובהק בין השינויים הנוצרים בשל משבר האקלים לעלייה בטרור ובפעולות איבה ואלימות, אולי כתוצאה מהעלייה בטמפרטורות ואולי כתוצאה מהמורכבות בגידול תוצרת חקלאית בשל שינויי אקלים.

במהלך שנת 2020 עוד ועוד ערים ברחבי העולם, וגם 12 רשויות כאן בארץ הקודש, פיתחו תכנית להתמודדות עם משבר האקלים. התכניות כוללות התייחסות לאסטרטגיה שתידרש לשינויים הסתגלותיים לתנאי אקלים משתנים, תגבור של מערכי החירום וכן שינויים נדרשים לפליטת גזי החממה שהם הגורמים העיקריים למשבר.

מבחינה כלכלית, אין ספק שמשבר האקלים יפגע בכיס של כולנו, ובקרוב. ההערכה היא כי הכלכלה העולמית תתכווץ ב – 7%-10% עד שנת 2030, וכלכלת ישראל תתכווץ בעד 5%. המספרים צפויים, כמובן, להשתנות: גל כזה של שריפות, בצורת ממושכת או הצפות שיפגעו, למשל, בחקלאות המפותחת והמשמעותית בישראל, יגרום לפגיעה חריפה בענף החקלאות ולכיווץ משמעותי אף יותר בכלכלה המקומית.

עלויות עתק להתמודדות עם אירועי קיצון בשל משבר האקלים

משבר האקלים מביא להתחממות גלובאלית, כאשר ההערכות מדברות על עלייה של כ – 1.1 מעלות מאז המהפכה התעשייתית. 90% מכלל העלייה בטמפרטורה נספגו על ידי מקורות המים, האוקיינוסים והימים. מדובר בשינויים מרחיקי לכת שישפיעו, כמובן, על אוכלוסיית העולם, החי והצומח: כבר היום אנחנו רואים שינויים בשכיחות של דגים ויונקים ימיים, פגיעה דרמטית בשמורות אלמוגים, ואפילו שינויים התנהגותיים: את הריבוי של מקרי נשיכות כרישים בשנים האחרונות מסבירים המומחים באמצעות העלייה הממוצעת בטמפרטורת המים.

בארצות הברית לבדה אירעו בחמש השנים האחרונות 12 אסונות טבע המקושרים לעליית הטמפרטורות בממוצע מידי שנה. אירועים כאלה כוללים הוריקנים, שריפות, שיטפונות, וכדומה. בשנת 2017 לבדה, שנחשבה שנה קיצונית מבחינת נזקי האקלים, עלות הטיפול באירועים אלה, בארה”ב לבדה, עמדה על יותר מ – 320 מיליארדי דולרים, כאשר מעבר לעלויות הכלכליות במאקרו, אנחנו מדברים כמובן על אבדות קשות מנשוא ברמת המיקרו, של חיים ושל רכוש.

במונחים של תוצרים עולמיים, עלייה של 1.5 מעלות בשל משבר האקלים תביא, על פי הערכות, לאובדן של מעל 20 טריליוני דולרים בתוצרים הכוללים של המדינות. במרץ השנה (2021) פורסמה הערכת של קבוצת חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג’, המדבר על ירידה בדירוג האשראי של 63 מדינות בשל עלויות הטיפול בשינויים הנוצרים כתוצאה ממשבר האקלים עד שנת 2030.

אפשר להאשים את הכלכלה המערבית במשבר האקלים

בשנים האחרונות השקיעה ממשלת ארצות הברית לבדה מעל 2.6 טריליוני דולרים בהשקעה בתשתיות ובחברות שתורמות באופן ישיר למשבר האקלים, כמו חברות נפט וגז. ה – IPCC, הוא הפאנל הבין ממשלתי לניהול שינויי האקלים, מבטא פחות ופחות אופטימיות בדו”חות השנתיים שהוא מפרסם, ומעריך כי נותרו לנו רק בין 11 ל – 30 שנים לפעול על מנת לעצור את משבר האקלים שכבר נותן את אותותיו בבירור. מעבר ליצירת אנרגיה ממקורות אקולוגיים, הפחתת פליטת הפחמן בתעשייה, ושינויים נוספים ברמת המיקרו וברמות המדיניות הממשלתית והכלל עולמית, הם השינויים הנדרשים על מנת לעכב את ההגעה להתחממות של 1.5 מעלות הנחשבת “נקודת האל חזור”, ואפשר להתחיל להשפיע כבר על ידי ניהול נכון של תיק ההשקעות, בהפסקה כוללת של השקעה ביצירת מוצרי דלק פוסילי ומעבר לשימוש באנרגיה ממקורות מתחדשים.

בדיקה ,השוואה וניתוח אלטרנטיבי בין בתי ההשקעות השאירו פרטים ומומחה מטעמינו יחזור אליכם בהקדם

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.

כלכלת סקנדינביה
מה אפשר ללמוד מהכלכלה היציבה והפורחת של ארצות סקנדינביה?
אנרגיה ירוקה
סקטור האנרגיה המתחדשת – מניעים עולם בכוחות מחודשים
כלכלה
צפון קוריאה: הקריסה הכלכלית שאף אחד לא מדבר עליה
נסיעות שיתופיות
הפתרון לפקקים: נסיעות שיתופיות?
השקעות אלטרנטיביות
לאחר האיסור על הון עצמי לרכישת דירה מהלוואות רגילות השקעות אלטרנטיביות בנדל”ן הופכות לאטרקטיביות יותר