ניסוי ראשון בשימוש במטבע שקל דיגיטלי הסתיים בסוף יוני 2022, ורבים מאמינים שהוא מתווה את הכיוון לעולם הכספים שלנו בעתיד. הניסוי נערך בהתאם לאופן בו בנק ישראל מתכוון להפעיל את המטבע החדש והמסקרן.
בשונה ממטבעות קריפטוגרפים שאין מאחוריהם גוף מנהל מרכזי, בנק ישראל מאמין שיהיה עליו לקבל החלטות הנוגעות למטבע החדש. קיימת התלבטות לגבי מידת האנונימיות שתתאפשר וזהותם של הגורמים שיוכלו לכתוב חוזים שיתבצעו בשקל דיגיטלי.
הדרך עד לאימוץ שקל דיגיטלי בישראל עוד ארוכה, פרסום תוצאות הניסוי הראשון הוא ציון דרך חשוב, המסמך של בנק ישראל מספק הצצה אל עתיד הכסף בעולם בכלל ובישראל בפרט.

השקל הדיגיטלי אל מול רעיון הביזור של שוק הקריפטו

בימי משבר הסאב פריים של שנת 2008 בנקים מרכזיים חילצו את הבנקים המסחריים שביצעו השקעות כושלות, כל זאת על חשבון האזרחים. אחד מהעקרונות הבסיסיים של מטבעות קריפטוגרפים הוא הביזור שלהם. היעדר גוף מרכזי העומד מאחורי המטבע פירושו שהחלטות לגביו מתקבלות על ידי המשתמשים ולא על ידי קבוצה מצומצמת שיכולה לקבוע עבור הכלל.
כידוע, ערכם של מטבעות קריפטוגרפים רבים נוטה לתנודתיות גבוהה אולם ישנם גם מטבעות יציבים שמחירם מוצמד לערכם של מטבעות כגון הדולר או האירו. הפופולאריות הגוברת של המטבעות היציבים מהווה זרז עבור בנקים מרכזיים לפתח מטבעות דיגיטליים משלהם, מטבעות כאלה מכונים CBDC – ראשי תיבות של המונח “מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי”, או בלעז: Central Bank Digital Currency.

ככל שהדבר נוגע לשקל הדיגיטלי, ממסקנות הניסוי של בנק ישראל עולה שעדיף לצמצם את עיקרון הביזור ולאפשר לבנק שליטה על המטבע. בנק ישראל הסיק שרשתות בלוקצ’יין מבוזרות לוקות בחסר בהקשר לאמון בין המשתמשים, ולכן יש צורך במנגנוני קונצנזוס מסורבלים שמייקרים את הפעולות המבוצעות במטבע.
בנק ישראל יכול לספק הוכחת סמכות (Proof of Authority), כך שהבנק מאציל את האמון ממנו הוא נהנה אל הגופים המבצעים עסקאות במטבע.

הגבלת היקף השימוש במטבע החדש

אחד הסיכונים הגלומים בהנפקת מטבעות דיגיטליים מסוג CBDC (מטבעות שמנפיק בנק מרכזי של מדינה) הוא התפתחות מצב בו לקוחות מושכים חלק גדול מפיקדונותיהם בבנקים המסחריים וממירים את הכסף למטבע הדיגיטלי. מדינות שונות שעורכות ניסויים בהנפקת מטבעות דיגיטליים מכירות בצורך להגן על הבנקים ובוחנות דרכים להגביל את השימוש במטבע, כך למשל תיתכן הגבלה על גובה העברה בודדת או הגבלת מספר התשלומים המבוצעים ביממה. הבנק המרכזי של הבהמאס הגביל את הסכום המקסימלי של המטבע הדיגיטלי שלו (הדולר סנד, Dollar Sand) שניתן להחזיק בארנק ל – 8,000 יחידות לכל היותר, וקבע כי הארנקים הדיגיטליים יהיו מחוברים לחשבונות הבנק של המשתמשים. באירופה מתכוונים להגביל את סכום האירו הדיגיטלי בו ניתן יהיה להחזיק ל – 3,000 מטבעות לכל היותר. מתוצאות הניסוי של בנק ישראל עולה כי גם בארץ הבנק המרכזי יגביל את גובה היתרה בה ניתן להחזיק ויחייב חיבור הארנק הדיגיטלי לחשבון הבנק כך שיתרה עודפת תעבור ישירות לחשבון.

חוזים חכמים והשקל הדיגיטלי

חוזים חכמים הם חוזים המבוצעים באופן אוטומטי כאשר מתקיימים תנאים מסוימים. במסגרת הניסוי בשקל דיגיטלי נבחן נושא החוזים החכמים וזהות הגורמים שיהיו רשאים לבנות חוזים כאלה. בנק ישראל אינו מעוניין ליטול על עצמו את המשימה ומנגד קשה להניח שסמכות כזו תוענק לכל אחד. פתרון אפשרי הוא שספקי שירותי תשלום הם שיהיו אלה הרשאים לבנות חוזים חכמים.

פרטיות המשתמשים בשימוש בכספים קריפטוגרפיים ובשקל הדיגיטלי

עקרון מרכזי בשוק המטבעות הקריפטוגרפים הוא פרטיות המשתמש. תשלום במטבע דיגיטלי שאינו מונפק על ידי בנק מרכזי של מדינה יכול להיות אנונימי לחלוטין. במסגרת הניסוי שערך בנק ישראל נבחנה האפשרות להעניק פרטיות ברמה כזו או אחרת, ההצעה היא שתשלומים בתקציב חודשי של עד 1,000 שקלים דיגיטליים יוותרו פרטיים לחלוטין אך על סכומים גבוהים יותר כבר יתאפשר מעקב.

לבדיקה, השוואה וניתוח אלטרנטיבי בין בתי ההשקעות השאירו פרטים ומומחה מטעמינו יחזור אליכם בהקדם

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.

שוורים ודובים
שוורים ודובים: אפל תשיק היום את האייפון 13, טים קוק מנכ”ל החברה חוגג עשור בתפקיד עם תשואה של 1,200%
מדד קלינטק
מדד קלינטק – לעולם נקי יותר
טסלה
תינוקת הטסלה – לידה שהתרחשה בתוך הרכב החשמלי תוך כדי נהיגה אוטונומית
במטבעות דיגיטליים
השקעה במט”ח או במטבעות דיגיטליים?
נדלן בגרמניה
מה הופך את הנדל”ן בגרמניה לכל כך מעניין?