תעשייה ביטחונית

ישראל נאלצה להפוך למעצמה ביטחונית כדי להגן על עצמה מפני צבאות של מדינות ערב שביקשו את השמדתה כמו גם כדי להילחם בארגוני טרור שמבצעים תקיפות נגד מטרות אזרחיות בארץ. התעשייה הביטחונית בישראל התפתחה על רקע צרכים פנימיים אלה, אבל בתוך זמן לא ארוך וכיאה למסורת הישראלית שתמיד נראה שהיא מקדימה את זמנה, החל גם יצוא נשק למדינות שונות בעולם.

מסתבר שממשלות ישראל לדורותיהן אימצו גישה של הסתרת מידע אודות אופי עסקאות יצוא נשק מתוצרת חברות ישראליות, פרטיות וממשלתיות כאחד. גישה כזו אמנם עולה בקנה אחד עם מעטה הסודיות המקובל בישראל בכל הקשור לענייני ביטחון אבל היא גם מאפשרת חופש פעולה מול משטרים דיקטטוריים ומיליציות שטוהר הנשק רחוק מלהיות עיקרון חשוב עבורן.

העמימות סביב יצוא נשק מישראל מקשה על הצגת נתונים מדויקים אולם ממקורות זרים (כגון מכון המחקר השוודי SIPRI, העוקב אחר עסקאות נשק בעולם) ניתן ללמוד שנכון לשנת 2020 ישראל היא יצואנית הנשק השביעית בעולם מבחינת היקף העסקאות וניצבת במקום הראשון ברשימה כמשווים בין התמ”ג של כל מדינה להכנסה הכוללת שמקורה בייצוא נשק.

ישראל אחראית לכ- 3.1% ממכירות הנשק בעולם

צרכיה הביטחוניים של ישראל מאלצים אותה לייבא הרבה נשק והיא ניצבת במקום ה – 13 בעולם מבחינה זו. היקף יצוא נשק מתוצרת ישראל מציב אותה במקום השביעי בעולם ברשימת יצואניות הנשק הגדולות, אחרי ארה”ב (האחראית לכ – 35% ממכירות הנשק בעולם), רוסיה (עם כ – 23%), צרפת (עם כ – 7%), גרמניה (כ – 6.5%), סין (כ – 5.2%) וספרד (כ – 3.2%).

תעשייה ביטחונית 2

בישראל יותר מ – 400 חברות (פרטיות, ציבוריות וממשלתיות) העוסקות בפיתוח וייצור נשק ורכיבים למערכות נשק. חברות אלה מייצאות מגוון מוצרים, החל מנשק קל דוגמת רובי סער וכלה במערכות נשק כבדות ומתקדמות כגון טנק מרכבה או מטוס ללא טייס. ההכנסה הכוללת מייצוא נשק גדלה ב –    60% בחמש השנים האחרונות ועומדת כיום על כ – 7 מיליארד דולרים לשנה. סכום המהווה כ – 1% מן התמ”ג של ישראל. בארה”ב למשל, יצואנית הנשק הגדולה בעולם, ההכנסות ממכירת נשק מהוות רק כ – 0.2% מן התמ”ג.

ישראל מוכרת נשק לכ- 130 מדינות

האו”ם פועל כדי להסדיר את הסחר בנשק ולמנוע מכירת אמצעי לחימה לגורמים העלולים לעשות בהם שימוש הנוגד את אמנת ג’נבה. כ – 100 מדינות חתומות על אמנת ATT (Arms Trade Treaty) לפיה ממשלות אחראיות לפקח על ייצוא נשק ממדינתן בדרך של מתן היתר מיוחד לכל עסקה. עד כה ישראל נמנעה מלחתום על אמנה זו.

בשנת 2007 נחקק חוק הפיקוח על הייצוא הביטחוני לפיו, בין היתר, פועל האגף לפיקוח על יצוא ביטחוני במשרד הביטחון המעניק רישיונות לחברות ישראליות לייצא נשק. האגף נמנע מפרסום שמות יצואני נשק או פרטים אודות עסקאות שביצעו. ההערכה היא שמעל ל – 98% מן הבקשות לייצוא נשק מישראל נענות בחיוב.

מאקדח יריחו ועד מל”ט מתוצרת התעשייה האווירית

מגוון של נשק קל ומערכות נשק מתוצרת ישראל נמכרים בעולם, ככל הנראה כמעט לכל מי שמוכן לשלם עבורם, למעט במספר מצומצם של מדינות עוינות כגון סוריה, לבנון ואיראן. אקדח יריחו מתוצרת התעשייה הצבאית נמכר בעולם עבור כ – 800 דולרים, מחירם של רובי סער מסוג תבור וגליל (גם הם מתוצרת התעשייה הצבאית) נע בין 1,900 ל – 2,100 דולרים. מחירו של טנק מרכבה עומד על 4.5 מיליון דולרים וידוע שהוא נרכש כבר על ידי כמה מדינות אם כי זהותן נותרה לוטה בערפל (כנראה שקולומביה היא אחת מהן).

על מערכות הנשק היקרות ביותר שישראל מייצרת ומייצאת נמנים מטוסים ללא טייס (מל”טים). מספר עסקאות ענק למכירת מל”טים מתוצרת התעשייה האווירית וחברת אלביט נחתמו בשנים האחרונות. ישראל מוכרת לצבאות זרים גם מערכות נשק משומשות, בין היתר נמכרו ספינות טילים להונדורס, ספינות שלדג לפיליפינים וצוללות למצרים.

בדיקה ,השוואה וניתוח אלטרנטיבי בין בתי ההשקעות השאירו פרטים ומומחה מטעמינו יחזור אליכם בהקדם

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.

טופשופ
נפילתה של אימפריה – טופשופ
קולנוע
הסוף לקולנוע?
הבנקאות דיגיטלית
הבנקאות הדיגיטלית
אפל פיי
הארנק הדיגיטלי של אפל בדרך: האם המהפכה של ענף הבנקאות כבר כאן?
וההשפעות הטכנולוגיות
לוחמת הסייבר וההשפעות הטכנולוגיות